תבל לוי
למה החילזון שלי הולך
לא מזמן קיבלתי תגובות מכמה צופים על השיר "החילזון". הם כתבו, בנימוס, שחילזון לא הולך אלא זוחל.
והם צודקים. מבחינה ביולוגית, חילזון זוחל. אני יודעת את זה, וכשכתבתי את השיר ידעתי את זה גם אז.
אני שמחה כשמישהו מסתכל על מה שאני עושה בעין מקצועית, ולכן אני רוצה להסביר ממה באה הבחירה שלי. הסיבה לא קשורה לחילזונות. היא קשורה לילדים שאני שרה להם, והם בני שנה, שנתיים או שלוש.
אז במאמר הזה אני רוצה לספר מה אני חושבת כשאני בוחרת מילה לשיר לגיל הרך, ולמה בשיר הזה בחרתי ב"הולך".
מה ילד קטן שומע במילה
כשאני כותבת שיר לילדים קטנים, אני שואלת את עצמי שאלה אחת: מה אני רוצה שהילד ישמע ויבין?
בגיל הרך, מלידה ועד ארבע, המילה עצמה היא קודם כול צליל. הילד לא בודק אם היא מדויקת ביולוגית. מה שהוא לומד הוא הבדל בין שני דברים, ולכל היותר שלושה: יש תנועה ויש עצירה, למעלה ולמטה, ימינה ושמאלה.
בשיר על החילזון, ההבדל הוא תנועה מול עצירה. "הולך, הולך, הולך" אומר לילד שיש תנועה, וכשהחילזון עוצר, גם הוא עוצר. אם הייתי כותבת "זוחל", הרעיון היה אותו רעיון, אבל המילה הייתה פחות קרובה למה שהילד מכיר.
חוקרים של השפה הראשונה של ילדים מתארים שרבים מהפעלים שילדים לומדים מוקדם הם פעלים כלליים, כאלה שלא קשורים לחפץ אחד מסוים, כמו "go" באנגלית (Maouene ועמיתים, 2011). זה מחקר באנגלית, והוא לא בוחן שירים, ולכן אני לא אומרת שהוא מוכיח משהו על השיר שלי. אני רק רואה שהוא לא סותר את מה שאני רואה בשטח.
לילדים גדולים יותר זה סיפור אחר, ואפשר לדייק. אבל לגיל הרך, פשוט יותר זה בדרך כלל ברור יותר.
איך אני בוחרת מילים
כשאני בוחרת מילים לשיר לגיל הרך, יש לי שלושה דברים בראש: שהמילים יחזרו, שיהיה בהן משחק, ושהן יהיו כמה שיותר פשוטות.
חזרה היא לא רק דרך לזכור. כשילד שומע "הולך, הולך, הולך" שוב ושוב, הוא לומד להקשיב ולחכות. הוא יודע מה הולך לבוא, ומחכה לרגע שבו החילזון עוצר.
בשיר על החילזון, ההליכה והעצירה הן הקצב. הילדים נעים לפי השיר, הולכים ועוצרים, ומרגישים את ההבדל עם הגוף שלהם.
יש בו גם כיוונים: למעלה ולמטה, ימינה ושמאלה. הם לא נלמדים בהסבר, אלא כחלק מהמשחק. הילד לא יודע שהוא לומד.
לכן אני לא מנסה לתאר בשיר את החילזון כמו שהוא בטבע. אני מנסה ליצור לילד חוויה שהוא יכול להיכנס אליה. ככל שהשיר פשוט יותר, כך קל לו להיכנס אליו.
ומה בבית
אם הילד שלכם שר "החילזון הולך", אפשר פשוט לשיר איתו.
אין צורך לעצור באמצע ולהסביר שחילזון זוחל. הוא לא טועה, הוא שר שיר. בגיל הזה, מה שחשוב לו הוא להרגיש את התנועה ואת העצירה, ולהצטרף.
אם בא לכם, אפשר לשחק עם זה: ללכת לאט, לעצור, להמשיך. ילדים קטנים אוהבים להרגיש שהשיר נמצא גם בגוף שלהם, ולא רק באוזניים.
כשהילד יגדל, יהיה לו מקום לדייק. הוא ילמד על חילזונות, על חרקים ועל בעלי חיים, ואז נדבר על זחילה. זה יגיע בזמנו, והשיר לא יפריע לזה.
בינתיים, מספיק שהוא נהנה ממילים פשוטות, ושיש מי ששר איתו אותן.
יש שירים שבהם המילה לא מדויקת, ובכל זאת כולם אוהבים אותה.
אולי יש גם אצלכם שיר כזה. מילה שהילד שר בדרך שלו, ואתם כבר לא מתקנים אותו, כי ככה השיר נשמע נכון.
אני סקרנית איזו מילה זו אצלכם.